עיצוב פונקציונאלי, בחינה באמצעות הדמיות ממוחשבות ושימוש בטכנולוגיות ייצור מתקדמות הביאו למצב בו הצמיגים המיוצרים כיום איכותיים יותר, בטוחים יותר, עמידים יותר ומאפשרים אחיזת כביש, יציבות ויכולת בלימה טובים יותר מעבר.

ישנם מספר גורמים המשפיעים על בלאי הצמיג:

1. זמן – בשונה ממוצרי מזון, שתוקפם יפוג תוך מספר ימים, שבועות או חודשים, גם ללא שימוש, כאשר האריזה המקורית עדיין אטומה ומאוחסנת בקירור במידת הצורך, תהליך ההתיישנות של צמיגים היא איטי ביותר.  עם הזמן שעובר, תרכובת הגומי ממנה עשוי הצמיג מאבדת מתכונותיה גם בלא שהצמיג יהיה בשימוש. מדובר כאמור בתהליך איטי מאוד, כך שצמיג שיוצר ואוחסן על ידי היצרן והיבואן באופן נאות לא ייפגע באיכותו ובביצועיו גם בחלוף מספר שנים ממועד הייצור.
2. שחיקה סטנדרטית – עם הרכבת הצמיג על החישוק ותחילת השימוש בו, מתחילים לפעול על הצמיג מספר כוחות, המגבירים משמעותית את השחיקה שלו – משקל הרכב, החיכוך עם הכביש בעת הנסיעה, הטמפרטורות הגבוהות המתפתחות בצמיג, בלימה ותאוצה וכו', כל אלה הם הגורם העיקרי לבלאי של הצמיג. בתנאים רגילים, ובהיעדר פגיעה או נזק ממקור חיצוני, תהיה זו השחיקה הסטנדרטית שתביא את הצמיג לסוף דרכו.
3. שחיקה מואצת – נגרמת לרוב עקב חוסר הקפדה על לחץ ניפוח תקין ו/או זוויות היגוי שגויות, הגורמות לשחיקה לא אחידה של סוליית הצמיג ולצורך בהחלפתו במועד מוקדם יותר מהמועד שהיה מחייב החלפה לאחר שחיקה סטנדרטית בלבד. ניתן להימנע מהשחיקה המואצת באמצעות הקפדה על לחץ ניפוח תקין בצמיגים וביצוע בדיקת זוויות הגיוי אחת לתקופה ובמידת הצורך – תיקון שלהן (המכונה לרוב "כיוון פרונט"). שחיקה מואצת עלולה להיגרם גם עקב נסיעה בדרכים שאינן סלולות ובכבישים משובשים.
4. מזג האוויר – חשיפה ישירה לשמש הישראלית ולטמפרטורות גבוהות לאורך זמן, בעת שהצמיגים מורכבים על הרכב, תורמים אף הם להאצת הבלאי של הצמיגים.
5. חשיפה לחומרים – החל משמן וגריז, להם נחשף הצמיג בעת הנסיעה בכביש, ועד לחומרים כימיים שונים כגון תרסיסים להברקת צמיגים, כל אלה גורמים לבלאי מואץ ולקיצור חיי הצמיגים.

כפי שצויין בסעיף 1, תהליך ההתיישנות של הצמיג, בלא שיהיה מורכב על הרכב, ובוודאי כאשר הוא מאוחסן בתנאים נאותים, הוא איטי מאוד. לא תהליך זה הוא שיביא לסוף דרכו של הצמיג, מלבד במקרים קיצוניים של צמיג שאוחסן ללא שימוש במשך שנים ארוכות, אלא הגורמים המפורטים בארבעת הסעיפים האחרים. כל אחד מהם אחראי בפני עצמו לבלאי מהיר הרבה יותר מעצם החלוף הזמן.

במדינות המפותחות אין תקינה המגבילה התקנת צמיג חדש עפ"י תאריך ייצורו, אלא קיימות המלצות בלבד. לדוגמא, משרד התחבורה האמריקאי מציין תקופה של 10 שנים כמשך זמן השירות המקסימלי של צמיג, אך כהמלצה בלבד ולא כהנחייה מחייבת.

משרד התחבורה הישראלי החליט להחמיר, והתקין תקנות המגבילות התקנת צמיגים בהתאם למועד ייצורם:

• ניתן להתקין צמיג חדש שגילו הוא עד 6 שנים.
• ניתן להתקין צמיג משומש עד שנתיים ממועד ייצורו.
• יש להסיר מהרכב ולהפסיק את השימוש בצמיג אם חלפו יותר מ- 8 שנים ממועד ייצורו, וזאת גם במקרה שבו הצמיג נראה תקין ולא שחוק.

לסיכום, מבין הגורמים המשפיעים על בלאי הצמיג, מימד הזמן הוא הזניח מביניהם, ולכן הביטוי "צמיג טרי" הינו שגוי מיסודו. הזמן החולף משפיע אך במעט על בלאי הצמיג, הרבה פחות מהגורמים המתחילים לפעול על הצמיג לאחר הרכבתו ברכב.

לפני התקנת הצמיג, מומלץ לבחון אותו לגופו כדי לדעת האם הוא תקין ומתאים לשימוש. בדיקה שיודע לבצע כל צמיגאי מנוסה ואמין.